משברי סמכות הורית הם מהבעיות הנפוצות ביותר במשפחה המודרנית. רוב ההורים מוצאים את עצמם בשלב כלשהו מתמודדים עם מאבקי כוח מול ילדיהם, מאבקים המלווים בתחושת חוסר אונים. מאבקים אלה, כאשר הם נמשכים לאורך זמן או חוזרים על עצמם, עלולים להוביל ליחסים של ייאוש, אדישות ואף ניכור. מעבר לפגיעה בקשר עם הילד, משברי סמכות פוגעים גם ביציבות התא המשפחתי כולו.
משבר הסמכות של ימינו אינו תוצאה של כישלון אישי של ההורים. הוא נובע מתהליכים רחבים – חברתיים, תרבותיים וכלכליים – ששחקו בעשורים האחרונים את מעמדה של המשפחה הגרעינית, תוך הטלת אחריות הולכת וגדלה על כתפיה.
בעבר, המונח "סמכות" היה מזוהה עם כוחנות, כפייה, צדק מוחלט ופחד. היה ברור לכל כי להורים ולמורים יש זכות מובנית לציות, והמרדנות נחשבה פסולה. אך המציאות החברתית השתנתה. התפוררות מוסד המשפחה המורחבת, התרבות האינדיבידואליסטית, והתרחקות מתפיסות כוחניות – כל אלה הפכו את מושג הסמכות המסורתית לבלתי רלוונטי ואף מוקצה.
מצד שני, מחקרים רבים מצביעים על כך שחינוך מתירני מוביל לרמות גבוהות של אלימות, נשירה, שימוש בסמים, עבריינות והפקרות מינית, לצד דימוי עצמי ירוד במיוחד.
המסקנה ברורה: אין אפשרות להחיות את הסמכות של "פעם", אך גם אין לוותר על הצורך בהצבת גבולות והובלה הורית. יש לעצב סמכות חדשה – סמכות המושתתת על נוכחות הורית רגועה, עקביות, עמידה אל מול לחצים, והתנגדות לא-אלימה.
עבודותיהם של פרופ' חיים עומר ותלמידיו בעשורים האחרונים הוקדשו להגדיר ולבסס "סמכות הורית חדשה" – דרך שלישית ומעשית, שאינה נכנעת לא לאשמה ולהאשמה, ולא לכוחנות או קרבנות.
הניסיון המצטבר שלנו בארץ ובאירופה מלמד: ניתן לעבור מחוסר אונים להעצמה הורית, ולחולל שינוי משמעותי בקשרי המשפחה.
במרכז להעצמה הורית אנו מציעים להורים הדרכות קצרות טווח, ממוקדות ומעשיות, המסייעות להגדיר ולבנות מחדש את סמכותם. תהליך זה מתבצע בגישת ההתנגדות הלא-אלימה, באמצעות כלים ייחודיים המותאמים לעידן הנוכחי.
גם כאשר הדרך נראית מורכבת, אפשר לבנות מחדש סמכות, קשר ואמון. אנו כאן כדי לסייע.
