טיפול בחרדות ילדים

חרדות ילדים – כיצד מתמודדים?

חוויות חרדה הן חלק טבעי ובלתי נמנע בתהליך ההתפתחות של כל ילד. אצל רוב הילדים, תחושות אלו זמניות וחולפות, אך אצל חלקם הן מתמשכות ולעיתים אף מתעצמות. ילדים החווים מעברים משמעותיים, או כאלה הנחשפים לאירועים מטלטלים, עלולים לפתח קשיי חרדה – אשר עשויים להימשך תקופה קצרה, או להפוך לדפוס מתמשך.

במקרים מסוימים, החרדה אינה דועכת אלא מתייצבת, ומלווה את הילד בצורות שונות: חרדת פרידה, פוביות ספציפיות, הפרעת חרדה מוכללת, התקפי פאניקה, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) או חרדה חברתית.

מחקרים מראים כי בין עשרה לחמישה עשר אחוזים מהילדים סובלים מהפרעות חרדה – מה שהופך את החרדה לאחת ההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר בגיל הילדות. חשוב לזכור: חרדה בילדים אינה נחלת הילד בלבד. היא משתרעת גם על הסביבה המשפחתית הקרובה, ולעיתים מתעצמת מתוכה.

כאשר ילד חש חרדה, הוא פונה פעמים רבות להוריו בבקשה להגנה ולהקלה. תגובות ההורים – באופן טבעי ולעיתים שלא במודע – נעשות חלק ממעגל החרדה. כך, ההורים אינם רק עדים להתמודדות של ילדם, אלא שותפים פעילים בדינמיקה.

תפקיד ההורים בהתמודדות עם חרדות ילדים

הורים יכולים לשמש גורם משמעותי בהפחתת חרדה ובהעצמת כוחות ההתמודדות של הילד. עם זאת, גם תגובות הוריות שנובעות מדאגה כנה עלולות, במקרים מסוימים, להחריף את החרדה ולהנציח דפוסי הימנעות.

לכן, עבודה עם הורים היא חלק בלתי נפרד מכל תהליך טיפולי בחרדות ילדים.

מה עושים כשהילד או הילדה מתנגדים לטיפול?

אחת היתרונות המרכזיים של גישת הסמכות החדשה היא היכולת להעניק תמיכה יעילה גם כאשר הילד או הילדה אינם משתפים פעולה באופן ישיר עם הטיפול.

בהתמקדותנו בהורים ובתגובותיהם, אנו מאפשרים להניע שינוי משמעותי בהתמודדות עם החרדה, גם אם הילד מסרב לפנות לעזרה. דרך עבודה עקבית, חומלת וממוקדת, ניתן לסייע לילד להתגבר על פחדיו – גם באופן עקיף.

כמובן, כאשר ישנה הסכמה מצד הילד/ה להשתתף בטיפול, אנו משלבים טיפול רגשי ישיר עם ליווי אינטנסיבי של ההורים, מאחר וללא שינוי תגובתי בסביבה הקרובה, קשה להשיג שינוי יציב ומשמעותי.