בשנים האחרונות אנו עדים למגמה מדאיגה: יותר ויותר צעירים בשנות העשרים לחייהם נושרים ממסגרות לימודיות, אינם עובדים לאורך זמן, ומתבססים על תמיכה כלכלית ורגשית מתמשכת מהוריהם. לעיתים מדובר בתלות זמנית ונורמטיבית – שלב ביניים בדרך לעצמאות. אך במקרים אחרים, התלות מתעצמת והופכת לתובענית, עד שהיא יוצרת מעין "מלכודת" – מצב שבו לא רק הצעיר, אלא גם משפחתו כולה, נשאבת לדפוס מתמשך של מתן שירותים, הימנעות מעימותים, ותחושת תקיעות.
צוות המרכז להעצמה הורית זיהה דפוס זה ופיתח מודל התערבות נחוש, לא מסלים, דואג ומעשי שמטרתו לשחרר את המשפחה ממעגל התלות, להקל את העומס על ההורים, ולסייע לצעיר בדרכו לעצמאות.
תלות תובענית
צעירים רבים בשנות העשרים המוקדמות לחייהם עוברים תקופה של תלות כלכלית בהוריהם קודם שהם יוצאים לעצמאות מלאה. במקרים רבים מדובר בתופעה זמנית ונורמטיבית המקנה לצעיר קרש קפיצה נוח "לחיפוש עצמי", ללימוד מקצוע, או להשקעה בלימודים אקדמיים.
אך לפעמים משהו משתבש. מעברם של הצעיר או הצעירה לתפקוד עצמאי מלא – נעצר. הם נושרים מהלימודים, אינם עובדים, מפתחים בהוריהם תלות חמרית ורגשית קשה. חלק מן הצעירים תובעים את השירותים בתקיפות וחלק פשוט מניחים את אספקתם כמובנת מאליה, ללא כל צורך לתבוע.
הורים המבטאים אי-שביעות רצון מהמצב ומבקשים לשנותו עלולים להיתקל בתגובה תוקפנית, מאשימה ותובענית מצד הצאצא התלותי. כל ניסיון לנתק בכוח את חבל הטבור הכלכלי והרגשי ולבטל את השירותים שהם מעניקים לילדיהם, נתקל בתגובות קיצוניות: התפרצויות זעם, לעתים עד כדי אלימות של ממש, איומים של הפסקת קשר עם ההורים, התבודדות מוחלטת והסתגרות בחדרם ולעיתים אף איום בהתאבדות.
רוב ההורים נסוגים בבהלה לנוכח תגובות קיצוניות אלה. הם חוששים, כי אם יפסיקו את תמיכתם הגורפת הילד יתפרק, יברח או יפגע בעצמו. לכן, בלית ברירה לפי תפיסתם, עליהם לחדש את אספקת השירותים לצעיר.
מלכודת התלות
תלות בוגרים תובענית (Adult Entitled Dependence) איננה מוגדרת כהפרעה אינדיבידואלית, אלא כמתכונת יחסים בלתי תקינה המתקיימת בין הבוגר התלותי ובין משפחתו. תסמונת זו מתאפיינת במעגל הרסני ומתיש של תלות, ניסיונות היחלצות כושלים, ייאוש הורי גובר, הסתגרות, הסתרה וחוזר חלילה. מעגל זה אנו מכנים בשם "מלכודת התלות".
כל הסלמה מחשקת עוד יותר את המלכודת. עם הזמן, הצעיר הולך ומסתגר בעולמו והתקשורת בינו להוריו הולכת ומצטמצמת לשפת התביעות והשירותים אשר יספקו אותן. ההורים מתביישים במצב ומסתירים אותו במידת האפשר מקרובים, ידידים והסביבה החיצונית, מה שתואם באופן מושלם את נטיית ההסתגרות של הצעיר. המשפחה שוקעת בבידוד, נאטמת להשפעות העולם החיצון, מה שמסייע למלכודת להפוך ליציבה עוד יותר.
צוות המרכז להעצמה הורית עובד בטכניקת התערבות יעילה לניטרול מלכודת התלות.
התערבויות במקרי תלות תובענית
לפי גישתנו, תלות בוגרים תובענית איננה כלשעצמה הפרעה אישיותית ממנה סובל הצעיר התלותי, אלא ליקוי מערכתי ביחסי המשפחה הגובה מחירים אישיים קשים מכל חבריה.
נכון הוא, שבמקרים רבים שאנו פוגשים במהלך עבודתנו ניתן לזהות קושי נפשי או בריאותי מובחן אצל הצעיר התלותי. אך למרות מגוון הבעיות הרחב ברמה האישית, מבנה המלכודת עצמה ותסמיניה חוזר על עצמו באורח עקבי למדי.
יתר על כן, מניסיוננו אנו לומדים, שלעיתים קרובות הניסיון לטפל ישירות בבעיה הספציפית ממנה סובל הצעיר התלותי אינו צולח. צעירים השרויים במלכודת התלות התובענית לרוב אינם רואים את עצמם כזקוקים לטיפול. מבחינתם, כל בעייתם נעוצה בצורך לגייס עוד ועוד משאבים ממשפחתם. כל עוד המלכודת מתפקדת, היא מצליחה להסתיר את בעייתו האמיתית של הצעיר מעיני עצמו, ובמקביל להפוך אותה למוקד חייו של ההורה המשועבד. לעיתים קרובות גילינו, שהטיפול הפרטני שצעיר מקבל במקביל למלכודת תלות המשפחתית אינו נתפס אצלו אלא כסעיף נוסף בסל השירותים ההוריים שהוא צורך.
במצב כזה, לצעיר אין שום אינטרס לנצל את טיפולו האישי כדי להגדיל את עצמאותו, אלא להיפך. נדגיש כי גישתנו אינה באה כתחליף למגוון הטיפולים והתראפיות הקיים עבור הבעיות האישיות שאנו מגלים לעיתים במוקד מלכודת התלות, אלא כתנאי מקדים וכגורם העשוי לסייע לסיכויי הצלחתן.
גישתנו הייעוצית מתחילה בעבודה על פירוק המלכודת עצמה כאמצעי המשחרר את חברי המערכת המשפחתית – כל אחד לאתגרי החיים האמיתיים שלו. בכל המקרים בהם טיפלנו עד היום גילינו כי ניתן לחולל שינוי משמעותי בחיי המשפחה, כולל בחייו האישיים של הצעיר התלותי, שיפור משמעותי בתיפקודו, וירידה בעוצמת הסימפטומים האישיים שלו.
צוות הייעוץ על פי גישת "הסמכות החדשה" של פרופ. חיים עומר, פועל לאורך שלושה צירים עיקריים: הפסיכולוגי, המעשי והאיסטרטגי. בממד האיסטרטגי – אנו מאמינים כי מלכודת התלות איננה ניתנת לניטרול בשיטות "זבנג וגמרנו". כל ניסיון לפוצץ מלכודת זו יוביל בהכרח להעצמתה. גישתנו היא איסטרטגית במובן שהיא דורשת תיאום בין חברי המשפחה ואת תפקודם כצוות, מחייבת הצבת מטרות ברורות, כרוכה בתיכנון מוקדם ומפורט של צעדי ההורים, מעודדת שימוש ברשת התמיכה המורחבת של המשפחה. הניסיון הייעוצי שלנו במקרים אלה מאפשר לנו להשיג שיתוף פעולה אפילו בין הורים שבעבר היו משותקים עקב מחלוקות בקשר לבעיה והדרך להתמודד עמה.
בממד הפסיכולוגי – גישתנו היא לסייע להורים לזהות את מבנה המלכודת, אופני פעולתה והתפתחותה. בממד המעשי – אנו מציעים תכנית פעולה מפורטת לניטרול המלכודת ופירוקה, שלב אחר שלב. בתוכנית זו אנו מתחשבים בקשיים ובחששות של כל הורה: לדעתנו אין לטאטא את חששותיהם הצידה, אלא לפתח יחד עם ההורים דרכים להתמודד עם החששות בצורה יעילה.
